צוות מומחים בביו-אתיקה פרסם בחודש שעבר ב-Science הצעה למי יש להעניק עדיפות ראשונה במתן חיסון לקורונה, כאשר זה יהיה זמין ויימצא בטוח ויעיל לשימוש. הצוות שכלל 20 מומחים באתיקה רפואית וביו-אתיקה ממוסדות מדע בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, הולנד, אתיופיה, ארגנטינה, נורווגיה וסינגפור, סבור שיש לקבוע "קריטריונים על בסיס אתי ידועים מראש לחלוקת החיסונים".
עוד בעניין דומה
המחבר הראשון של המסמך הוא ד"ר יחזקאל עמנואל מהמחלקה לאתיקה רפואית ומדיניות בריאות בבית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב. מחברי המסמך סבורים שנוכח העובדה שלפחות בתקופה הקרובה למועד תחילת שיווק החיסונים החדשים הם יהיו "יקרי המציאות", יש מקום לקביעת "מסגרת של קריטריונים לצדק חלוקתי שלהם".
כשפרצה המגיפה הוקם פרויקט בשם COVAX - COVID-19 vaccines, שבו חברות יותר מ-150 מדינות והוא נועד לקבוע חלוקה הוגנת לכל המדינות החברות בו. אלא שצוות המומחים הצביע על כך שלא רק חברות התרופות, יצרניות החיסונים (כאשר אלה יאושרו) יצטרכו להחליט לאילו מדינות לחלק את החיסונים אלא גם במדינות עצמן יהיה צורך להחליט מי מאזרחיהן יקבלו קדימות.
בהצעה שפורסמה ב"סיינס" נכתב שעל המדינות להעדיף את אזרחיהן על פני אזרחי מדינות אחרות רק עד עד שהמגיפה תתחיל להראות אותות של דעיכה וקצב ההדבקה של נגיף הקורונה (Transmission rate) יירד מ-1 – כלומר כשבנקודת זמן מסוימת יהיה בממוצע פחות מנדבק אחד שיעביר את הנגיף לאדם אחר.
הצוות הציג במאמרו שלושה קריטריונים לחלוקה צודקת של החיסונים: הצורך להטיב את מצבם של יחידים ולשם מניעת נזק. יש להגדיר מהי אותה הטבה ואיזה נזק מבקשים למנוע, בעיקר תמותה של מבוגרים ואנשים עם מערכת חיסונית חלשה, וכן כדי שהמתחסנים יוכלו לחזור לעבודתם ולסדר יום רגיל.
היבט נוסף: תיעדוף קבוצות מוחלשות – מי שמצוי בסיכון גבוה לפתח מחלה רצינית. כלומר, אוכלוסיות קשישים וילדים קטנים ומי שמשתייך למעמד סוציואקונומי נמוך וחסר גישה לטיפול רפואי. כמו כן נדרש להגדיר עיקרון של שוויונות ובין השאר ששיקולים דתיים לא יהיו גורם רלוונטי לזכאות לקבלת החיסון.
ישראל אינה ערוכה ליום שבו יגיע החיסון לקורונה
גם ד"ר זוהר לדרמן, רופא מהיחידה לאתיקה רפואית והומניות ברפואה באוניברסיטת הונג קונג, התייחס לכך ב"הארץ". לדבריו, על פי קריטריונים אלה, ישראל, בהיותה מדינה מפותחת עם מערכת בריאות חזקה יחסית, תקבל מלאי חיסונים שיספיק רק ל-10% מתושביה בעוד מדינות מתפתחות עם מערכת בריאות חלשה יקבלו חיסונים עבור 40% מהאוכלוסיה.
ממשלת ישראל תצטרך להחליט אם היא מכבדת את החלוקה הזו. "סביר להניח שתוכתב לה על ידי WHO, או שעדיף להצטייד מראש במספר מסוים של חיסונים בכוח כספה וקשריה הפוליטיים ליתר ביטחון", ציין ד"ר לדרמן, "ובכל מקרה יהיו כמה חודשים שבהם רק חלק מאוכלוסיית ישראל יקבל את החיסון, בעוד השאר לא יתחסנו ויישארו פגיעים".
בתוך כך פרסם הבוקר (ג') אדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות" לקט ציטוטים מתוך פרוטוקול ישיבה שקיים הצוות לטיפול במגיפות וממנו עולה כי לדעת משתתפי הדיון, ישראל איננה ערוכה ליום שבו יגיע החיסון לקורונה. בין הבעיות שהעלו חברים בצוות: אין תכנית מסודרת למבצע החיסונים ואין כרגע מספיק מקום לאחסן את מנות החיסון העתידיות, לצד הצורך להתגבר על חשדנות הציבור בדבר יעילות החיסונים. כמו כן ציינו משתתפי הדיון שחסר רשם מסודר של החיסונים, אין רישום לתופעות לוואי וסקרים סרולוגיים שיש להתחשב בממצאיהם לצורך חלוקת החיסונים.
בדיווח מצוטט פרופ' נחמן אש, שמונה הבוקר לפרויקטור הקורונה במקומו של פרופ' רוני גמזו הפורש מהתפקיד, שאמר בין השאר: "ברור שיהיה לפחות בשלב ראשון מחסור בחיסונים. מומלץ להרחיב את מאמצי הרכש".
ד"ר שושי גולדברג, האחות הראשית וראש מינהל הסיעוד במשרד הבריאות, הביע את דאגתה: "אני מוטרדת מאוד. מי יחסן? איך יוכשרו המחסנים? יש לקרר את מנות החיסון ולשנע אותן. כדאי להקים לשם כך צוות משימה". גם ד"ר טל ברוש, מזכיר הצט"מ, מודאג: "אני מאוד מוטרד מהמצב שבו יהיה יותר מחיסון אחד. תרכיבי החיסון יהיו שונים ביעילותם ובבטיחותם. יהיה מאוד קשה לרופאים להחליט איזה חיסון לתת ולמי".
בדיווח נמסר כי הועלו גם חששות משמעותיים נוספים, כמו נושא חיסוני RNA הפועלים באופן שונה מיתר החיסונים אך מעולם לא שווקו לציבור וכן סוגיית היתכנות חיסון לנשים בהריון או למחלימי קורונה.